אם יש לכם חיית מחמד ורק המחשבה על הקיץ גורמת לכם להתחיל להתגרד, הגיע הזמן שתלמדו להתגונן נכון מפני פרעושים. תהליך לא פשוט אך בהחלט אפשרי!
פרעושים הם מטרד רציני שקשה להיפתר ממנו. הם מציקים לחתול, לכלב ולבעליהם וגורמים לגירויי עור ולפעמים אף לדלקות ותגובות אלרגיות קשות.
מהם פרעושים?
הפרעושים הם טפילים השייכים למחלקת החרקים מחוסרי הכנפיים. הפרעושים הנפוצים ביותר בכלבים שייכים לסוגים: Ctenocoephalides Felis and Canis. פרעושים אלה לא נצמדים לגוף הכלב אלא נעים בחופשיות על גבי עורו. מחזור החיים של פרעוש מערב “גלגול מלא”: ביצה – זחל – גולם – בוגר. הבנת מחזור החיים של הפרעושים חשובה ביותר בפיתוח אסטרטגיית לחימה בטפיל זה.
הפרעושים הבוגרים מהווים 10% מבעיית הפרעושים. במילים אחרות על כל פרעוש בוגר שרואים על הכלב יש תשע ביצים/זחלים/גלמים בסביבתו! הפרעושים הבוגרים (זכרים ונקבות) לא יכולים להתקיים הרחק מהכלב לתקופות ארוכות, מכיוון שהם זקוקים למנות דם קבועות. לעומתם הזחלים אינם יכולים להתפתח בטמפרטורת הגוף של הכלב, אלא רק בסביבת מרבצו. הפרעוש המתפתח מהגולם יכול להישאר רדום בתוכו מספר חודשים ולפרוץ מהגולם ברגע שהוא חש שינוי חום סביבתי או אפילו את חום חיית המחמד שבקרבתו.
שתי הבעיות הרפואיות הנפוצות ביותר הקשורות בפרעושים הן:
אלרגיית פרעושים – כלבים אלרגיים לפרעושים מתגרדים בצורה קשה ביותר אפילו כתוצאה מנשיכת פרעוש בודדת פעם במספר שבועות. אלרגיה לפרעושים נובעת מתגובה אלרגית לרוק של הפרעוש (בזמן העקיצה) ולא לנוכחותו של הפרעוש על הכלב. גירודי הכלב מהווים מטרד לו ולבעליו וכן גורמים לפציעת העור והתפתחות קרחות ודלקות עור קשות.
כאשר כלב נגוע בפרעושים מלקק ומנקה את הפרווה, הוא בולע פרעושים המכילים ביצים של תולעים שטוחות. הפרעוש הינו מארח ביניים של התולעים/שרשור הכלב והחתול.
לתפוס את הפרעוש לא מוכן
כשמתמודדים עם מתקפת פרעושים רצינית, לעיתים קשה להכניע את הפרעושים ללא ביצוע של הדברה סביבתית.
כמובן, יש לעמוד על כך שההדברה תתבצע בחומרים שאינם רעילים לבעלי חיים, ולפעול לפי הנחיות המדביר ועצת הווטרינר כדי להגן עליהם.
חשוב: לטפל גם בתולעים
תולעים אצל כלבים או חתולים מהווים עוד נזק הנגרם כתוצאה מפרעושים אשר מדביקים את החתולים והכלבים בתולעים, ועשויים גם להדביק בני אדם.
בכל מקרה בעל החיים נדבק בפרעושים יש להניח שהוא סובל גם בנגיעות בתולעים ולהעניק לו טיפול מונע בהקדם. ההמלצה המקובלת היא לבצע “תילוע” מונע אחת לשישה חודשים. על הטיפול להתחלק לשני מינונים. הטיפול הראשון הורג את התולעים הבוגרות, אך אינו משפיע על ביצי התולעים שהתולעים הבוגרות השריצו במעיים. הטיפול השני ניתן לאחר 10 ימים והורג את התולעים שפקעו מביצי התולעים שנותרו במעיים לאחר טיפול.
טיפולים נלווים נוספים למניעת נגיעות בפרעושים:
טיפול בסביבה:
- ניקוי יסודי של מצעי הכלב על מנת להקטין עד כמה שאפשר את כמות הביצים, הזחלים והגלמים בסביבה.
- שימוש באמפולות המכילות חומרים קוטלי זחלים. לסביבת הכלב יש להשתמש בחומרים אשר שורדים בסביבה לפחות 30 יום על מנת להרוג את הזחלים אשר ממשיכים לבקוע מהביצים. מוצרים חדשים אשר נמצאים בארץ מכילים הורמונים המונעים מהזחל להפוך לגולם וכך קוטע את מעגל ההתפתחות של הפרעוש. מוצרים רבים קיימים כטיפות הניתנות על עורף הכלב פעם בחודש. החומרים המומלצים בטפטוף על עורף בע”ח הם: רוולושיין, אדוונטג’, אדוונטיקס.
- קולר יעיל ומומלץ לשימוש נגד פרעושים “סרסטו” הינו קולר נגד פרעושים וקרציות היעיל למשך 6 חודשים, הקולר בטוח לילדים, חסר ריח ועמיד למים.
- במקרים נדירים בהם הקולר והאמפולות לא עוזרות, ישנם מוצרים נוספים הניתנים בכדורים לפה פעם בחודש (חלקם פעם ב-3 חודשים). כדורים אלה נותנים מענה מלא נגד פרעושים. חשוב לציין שכדורים אלה דינם תרופה רעילה לכל עניין ודבר, ולפיכך חשוב שינתנו ע”י רופא לאחר בדיקת בעל חיים ומעקב רפואי תקופתי במהלך הטיפול. חומרים רעילים אלה בסופו של יום, הורגים טפילים, אך קודם לכן עוברים במערכת הדם דרך איברים פנימיים חיוניים כמו הלב, מוח, כליות, כבד ועוד . חשוב לדעת שעד היום לא נעשו מחקרים אקדמיים אובייקטיבים לגבי האפשרות הסבירה של הרעלה כרונית הנלווית לטיפול בחומרים אלו.