חשיבות חיסון תולעת הפארק

לחיסונים לכלבים יש משמעות גדולה, כיוון שאלו ימנעו מבעל החיים שלנו להידבק במחלות מסוכנות העלולות לגרום למותו ולעיתים אף לפגוע בבני האדם שבסביבתו (כמו למשל במקרים של כלבת). אחת המחלות הקטלניות בקרב כלבים (שבמקרה זה לא משפיעה על בני האדם) היא תולעת הפארק.

מהי תולעת הפארק?

את שמה קיבלה תולעת הפארק (או Spirocerca Lupi) בזכות שנראתה בפעם הראשונה באמצע שנות ה-90 בפארק הספארי ברמת גן, בהמשך התולעת התפשטה לפארקים נוספים. נקבת התולעת באורך שבעה סנטימטרים ואילו הזכר באורך 4 סנטימטרים.
התולעת פולשת אל תוך גופם של הכלבים באמצעות חיפושיות זבל הנפוצות בפארקים ובשאריות מזון. חיפושיות הזבל הופכות לנגועות ברגע שהן אוכלות ביצי תולעים מצואה של כלבים שהודבקו בתולעת הפארק. בעת שיטוט עם הכלב בפארק, הכלב יכניס לפיו פה ושם דברים במהלך הדרך, מה שמוביל להדבקה.

תהליך ההידבקות והתסמינים

מרגע שנכנסה התולעת לתוך גוף הכלב, מתחיל תהליך ההדבקה. התולעים מתחילים לטייל מהקיבה אל תוך מערכת כלי הדם ומשם אל אבי עורקים, עד שהם מתמקמים בדופן הוושט של הכלב. בדופן הוושט יושבים התולעים וגדלים עד שהם מגיעים לתקופת הבגרות שלהם, בה הם יכולים להטיל ביצים ולהתרבות, תהליך שלרוב לוקח כשישה חודשים. בעת תקופת ההתבגרות שלהם, מטילים התולעים ביצים בתוך הוושט שמועברות בסופו של דבר לקיבה ומשם עושות את דרכן הסופית בחזרה למקור ההדבקה הראשוני, החוצה בצואה שתחכה לחיפושיות חדשות.
קיימים סימנים כלליים המיוחסים לתועלת הפארק: חולשה, שיעול, הקאות ופליטות של מזון. תולעי הפארק ממוקמים בדופן הוושט ויוצרים גושים החוסמים את קנה הוושט, מה שבעצם גורם לכלב להתקשות בבליעה ובנשימה. מקרה חמור יותר שעלול להופיע, הוא כאשר הגושים בוושט הופכים לגידול סרטני ממאיר, שמוביל להתפשטות של גרורות בכל חלקי הגוף של הכלב. סיבוך נוסף שעלול לקרות בעת תהליך ההדבקה, כאשר התולעים זזים ממערכת הקיבה אל אבי העורקים הם עלולים לחורר אותו, מה שיוביל לדימום ומוות.

אבחון המחלה ומניעה על ידי חיסון

קיימים מספר דרכים לאבחון מחלת תולעת הפארק אצל כלבים: אפשרות ראשונה היא לקיחת דגימה מהצואה של הכלב. האפשרות הזאת, לרוב אינה מספיקה לאבחון מחלה במידה ולא נמצאו ביצים ונדרש לעשות בדיקות מקיפות יותר. האפשרות השנייה: על ידי צילומי רנטגן של חזה הכלב אפשר לבחון ולראות האם קיים שינוי באזור הוושט היכול להעיד על קיום המחלה. הבדיקה האולטימטיבית לשלילת הדבקה בתולעת הפארק היא אנדוסקופיה, בדיקה הנעשית על ידי הכנסת סיב אופטי עם מצלמה לתוך הוושט.
לא ניתן להפחית את הסיכון להידבקות באופן וודאי, אך ניתן למנוע את הסיכון לחלות ובמידה וכן נדבקים ההדבקה תהיה באופן קל וקטן יותר. חיסון תולעת הפארק נעשה על ידי וטרינר שמכניס לדם חומר קוטל תולעים (דורמקטין) הנשאר בגוף כשבועיים, לכן רצוי לחזור על החיסון כל חודשיים. קיימים גזעים של כלבים הרגישים לחומר קוטל התולעים ולכן צריך לברר בבדיקה האם מותר להם להתחסן.
מעוניינים לשמוע עוד פרטים על החיסון או לבוא לבדיקה שגרתית? תוכלו לפנות אלינו כאן בד"ר די.